פרחי נחמן נ' קטש יזמות ובניה בע"מ

פסק דין

לפני תביעת התובע כנגד הנתבעת לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו, לדבריו, במסגרת עיסקה לרכישת דירה.

בין הצדדים היתה מחלוקת בעניין חניה נוספת שרכש התובע תמורת 900 דולר. לעניין זה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, בלא להודות באף טענה, תסולק תביעת התובע בעניין החניה הנוספת כנגד תשלום שתשלם הנתבעת לתובע בסך של 1,800 ₪ (פרוטוקול מיום 30.12.09). למען הסר ספק – זכותו של התובע בחניה הנוספת תשאר על כנה.

נותר להתייחס ליתר הסוגיות וראשי הנזק אליהם מתייחס כתב התביעה.

חניה צמודה: התובע טוען לליקויים בחניה זו. הוא מאשר, אמנם, כי מיקום החניה הצמודה שנמכרה לו יחד עם הדירה היה ידוע לו ואושר על ידו בעת הרכישה על גבי התכנית הרלוונטית, וכן אין חולק כי החניה אושרה על ידי גורמים התכנון והבניה ומידותיה חוקיות, אך לדברי התובע, לאחר שנמסרה לו החזקה, התברר לו כי הגישה לחניה מורכבת ולעתים אף בלתי אפשרית, זאת במועדים בהם במקום החניה הסמוך חונה רכב אחר. דין התביעה בראש נזק זה להידחות. אין חולק כי הנתבע הסכים למיקום שהוצע לו, וכי כשלעצמו אין בו כל ליקוי. אין לפני הוכחה משכנעת כי הגישה למקום החניה אינה אפשרית וגם מומחה התובע אינו קובע כך. ככל שהגישה למיקום זה מורכבת – הרי שהתובע הסכים לכך, וככל שאחרים חוסמים אל הגישה – ברי כי אין לזקוף זאת לחובת הנתבעת.

תשלום ביתר בגין מד מים : התובע טוען כי שילם לנתבעת סך של 2,275 ₪ בעוד על פי חברת מיתב – התשלום בגין חיבור מד מים הוא בסך של 900 ש"ח בלבד. דין התביעה בראש נזק זה להידחות. בחוזה המכר לא הוסכם על תשלום בגין מד מים בלבד, אלא על תשלום בגין מד המים וחיבורו. אין חולק כי מד המים נרכש וחובר על ידי הנתבעת. אין במסמך הנטען של מיתב לגבי עלות מד המים, כשלעצמו, כדי לתמוך בתביעת ההשבה של התובע.

תשלום יתר בגין חיבור חשמל : התובע טוען כי לפי בירור שערך, שולם לחברת חשמל בגין החיבור סך של 28,640 ₪, שחלקו היחסי בו הינו בסך של 1,790 ₪, בעוד הוא שילם סך של 3,278 ₪. הוכח כי הסכום אותו שילם התובע בפועל בהקשר זה עוגן מפורשות בחוזה המכר שנחתם על ידי התובע, ולפיכך דין התביעה בראש נזק זה להידחות.

תשלום יתר בגין תשריטי בית משותף: התובע טוען כי שילם עבור התשריטים סכום מופרז בסך של 4,000 ₪. דין התביעה בראש נזק זה להידחות אף היא, שכן מדובר בסכום אשר ננקב והוסכם מפורשות בחוזה המכר.

ליקויים בדירה בתום שנת הבדק: התובע טוען כי בדירה ליקויים שהנתבעת לא תיקנה בתום שנת הבדק. בכתב התביעה תבע התובע בגין ראש נזק זה סך של 2,000 ₪. בחוות דעת מומחה שהגיש מאוחר יותר נטען קיומם של ליקויים בסכום של למעלה מ – 10,000 ₪. ברי כי לא ניתן לתבוע סכומים כאלה בלא לתקן את כתב התביעה, כך שהסכום הנתבע הינו עדיין 2,000 ש"ח. הנתבעת טענה, כי התובע כבר הגיש תביעה קודמת לפיצוי בגין ליקויי בניה, וזו הסתיימה בפשרה בתשלום סך של 2,500 ₪. נציג הנתבעת לא צירף ולא הציג את התביעה או את פסק הדין בה, על מנת שניתן יהיה להתרשם מעצם קיומה או מתוצאותיה. מאידך, הכחשת התובע בעניין זה ניתנה לפי התרשמותי בחצי פה וקיבלתי את הרושם כי הליך קודם כאמור אכן התרחש. בנסיבות אלה, נוכח סכום התביעה בראש נזק זה ומשאני סוקרת את הליקויים הנטענים, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, על דרך האומדן, סך של 1,000 ₪ בגין ליקויי הבניה הנטענים על ידו.

לאור האמור לעיל, אני נותנת תוקף של פסק דין להסכם אליו הגיעו הצדדים ואשר על פיו תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,800 ₪ לסילוק טענותיו בעניין החניה הנוספת, זאת בלא לוותר על כל טענותיה ובלא לפגוע בזכויותיו של התובע בחניה הנוספת. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין ליקויי בניה, וכן לשאת במחצית משכר מומחה התובע פלס, לפי קבלה.

ניתן היום, כ"ד טבת תש"ע, 10 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: